כל פעם שהפחד השתלט עלי לא יצא לי מזה כלום

כשהייתי בכיתה ח׳ פתחתי עמוד אינסטגרם לתכשיטים שאני מכינה (הנושה של היום, אז קראו לזה noam_bracelets) כל כך פחדתי שמישהו יגלה אז הפכתי את העמוד לפרטי.

עקבו אחריי רק 100 אנשים בערך. איכשהו עדיין מכרתי תכשיטים, אבל לא מספיק.

במשך שנים הייתי מאוהבת באותו בחור. לא היה לי את האומץ להגיד לו את זה כי פחדתי. כשכבר התחלנו לצאת פחדתי שהוא ייבהל מאיך שאני מרגישה אז לא דיברתי איתו על זה. הוא היה בטוח שאני לא בקטע שלו, אז הוא עזב. רק אחרי שנים גיליתי את זה.

כשהייתי בצבא יצאתי לקורס קצינים. פחדתי עד כדי חרדה מליפול מהקורס על ריצת בראור אז לא הפסקתי להתאמן עליה. סיימתי את הריצה בהצלחה, אבל לא השארתי זמן להתאמן על שכיבות סמיכה. נפלתי מהקורס.

כשהייתי שכירה פחדתי לעמוד על שלי כשזה נגע לשכר. בדיעבד גיליתי שהקולגה שלי כמעט קיבלה פי שתיים ממני. טו לייט.

אתם מבינים? תמיד הייתה לי אופציה לשנות, לשפר. תמיד הייתה לי אופציה לזרוק לפח את הפחד ולנתב את האנרגיה לדברים טובים לעצמי.

שלא ישמע לרגע - אני לא פחדנית, פשוט יש רגעים שבהם אני מפחדת. מפחדת מכישלון, מפחדת מאכזבה ופעם הכי פחדתי מביקורת שלילית. וברגעים האלו רק הפחד הניע אותי. לא חשבתי לרגע על האופציה של ״אולי כן תצליחי?״

האתר של נושה בעריכה כבר כחמש שנים ולא העזתי להוציא אותו לאור כי ״זה לא מספיק טוב, לא מספיק יפה, התמונות לא מושלמות״ ועוד ועוד תירוצים.

בחיים הפרטיים שלי אני עושה מיליון דברים בו זמנית. ג׳ונגל של הרפתקאות וג׳אגלינג בין דבר לדבר, ורק ככה זה עובד לי. לפעמים הג׳אגלינג נופל, אבל לרוב זה מה שמשאיר אותי בפעולה - האקסטרים הזה. כל עוד זה לא נוגע לחיים העסקיים שלי, אני לא מפחדת לקחת סיכונים, אני שמה את הרגל על הגז ועפה לחלל. בלי פחד ומקסימום לא אצליח.

אז למה בעסק שלי אני כל כך פחדנית?

כששאלתי את עצמי את השאלה הזו, זה היה הרגע שהבנתי שזהו. היום אני לוחצת על ה’Publish’.

ואחרי 10 שעות של עבודה רצופה וחמש שנים של ציפייה - האתר יצא לאור.

לא ציפיתי שיקנו מיד ולא חיכיתי להזמנה הראשונה. פשוט התרגשתי.

זה היה שיעור מטורף עבורי. אנחת רווחה. עשיתי את זה! האתר שלי יצא בזכות אותם רגעים שבהם כל כך פחדתי עד שלא העזתי להניע לפעולה וכלום לא התקדם, והבנתי - אני היחידה ששמה רגל לעצמי!

מותר להוציא דברים לא מושלמים ולתת לאנשים להיות חלק מתהליך. מותר לי להיות גאה בעצמי על זה שגם פרסמתי לראשונה אתר וגם על זה שהתגברתי על המכשול של שאיפה לשלמות.

האתר לא מושלם, אבל אני את עצמי ניצחתי.

אמן נפסיק לפחד מעצמנו ומאחרים. אמן נפסיק לפחד מביקורת.

יש בנו כוחות שאין לאף אחד אחר, וזה מה שמסקרן ויפה.

אשמח לשמוע ממכם.ן כל ביקורת על האתר, טובה ופחות טובה. זה משפר אותי, מחמיא לי ובעיקר גורם לי לצמוח.

תודה שקראתם.

אוהבת מאוד,

נושה